אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ל"סיור היכרות" קצר, או כמו שאנחנו קוראים לו – שבע בום! שבע שאלות (ותשובות) על הפילוג:
1. נתחיל בהתחלה… מה זה "הפילוג" הזה שאתם מדברים עליו?הפילוג – הוא תוצאה של משבר אידאולוגי חריף שפקד את התנועה הקיבוצית לפני כשבעים שנה. גרמו לו, בין היתר, מתחים והדחקה מתמשכת שנצברו מתחת לפני השטח עד שהתפרצו בעוצמה חסרת מעצורים, סערת רגשות עזה ומערבולת יצרים סוחפת שיצרו קרע בלתי הפיך בלב התנועה, שמטו את הקרקע מתחת לרגלי קהילות מבוססות והרעידו את מדינת ישראל הצעירה כולה. השבר שנוצר כתוצאה מחילוקי הדעות הקשים בין הנהגת התנועה לחברים שהתנגדו לדרכה גרם לפיצול בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בהנהגת בן גוריון שפנו לכיוון ארה"ב ומדינות המערב, לבין תומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) בהנהגת טבנקין, אשר הזדהו עם ברית המועצות.
2. נו עוד משבר אידאולוגי, מה כבר חדש? דמיינו שכ-30 אחוזים מאזרחי ישראל נחלקים לשני מחנות ניצים (על רקע אידאולוגי!), קמים ועוזבים את בתיהם, מחלקים ביניהם – רכוש, נכסים, אדמות, מפרקים חברויות של שנים, מפרידים משפחות… אם תרצו, תהליך גירושים קולקטיבי, ולא מהסוג שנשארים חברים. עקב הפילוג כ־5,000 נשים, גברים וילדים (נאמני מפא"י) עזבו את בתיהם והתחילו חיים חדשים בקיבוצים אחרים. 28 קיבוצים חוו את הפילוג, ובעקבותיו נוסדו חמישה קיבוצים חדשים. ושוב, מדובר על שנות החמישים של המאה הקודמת, מדינת ישראל עוד לא בת 5! מתחילים להבין את גודל האירוע?…
3. זה מצלצל לנו מוכר… תגידו, בטוח שעכשיו זה זמן טוב לדבר על פילוג?כן, כן ושוב פעם כן. לא מוגזם יהיה לומר שהפילוג מתכתב עם המציאות הישראלית של היום באופן מצמרר כמעט והאתגרים איתם התמודדו הקיבוצים לפני שבעים שנה רלוונטיים מתמיד בישראל של שנת 2024. המתח, הקוטביות והפילוג המכרסמים בחברה הישראלית כיום יכולים לשפוך אור על מה שאירע אז, ובו זמנית, בכוחו של סיפור הפילוג להדליק נורת אזהרה ולהשליך תובנות ואמיתות על התפיסה העכשווית של החברה הישראלית את עצמה ואת הכיוון שהיא הולכת אליו.
4. ומה עם עין חרוד? בעין חרוד התרחש הפילוג העוצמתי ביותר; התהליך נמשך זמן רב, החברים משני צידי המתרס לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם, ונדרשה מעורבות של גורמים חיצוניים כדי ליישב את חילוקי הדעות הקשים. אך מעבר לזה, בואו נדבר רגע על סמליות – ואפילו על מיתוס: עין חרוד היה סמל ומופת להתיישבות ולביטחון, הצמיח מנהיגים מדיניים וצבאיים, משוררים, אנשי תרבות ורוח. עין חרוד היה בבת עינה של צמרת השלטון בארץ, ״בירת הקיבוץ המאוחד״, משכנם של מנהיגי התנועה: טבנקין, לביא (לבקוביץ) וציזלינג. הפילוג היכה גלים, הטרגי שבהם הוא אולי הסדק שנפער במיתוס העין חרודי והקיבוצי שסימל את תחילתה של ההידרדרות – תפיסתית ותדמיתית – של התנועה הקיבוצית כולה מפסגת החלוציות וההגשמה. לאחר חלוקת הרכוש הכוללת, שלושה נכסים בלבד נותרו משותפים לשני הקיבוצים והם, מוסדות התרבות: הבמה המשותפת, המשכן לאמנות, ובית שטורמן. וזאת כאות וסימן לכך שנכסי תרבות ורוח אינם ניתנים לחלוקה.
5. איך זה שלא ידענו מכלום כמעט? זה לא אתם… סיפור הפילוג נשמר מתחת לרדאר ונותר פרשה עלומה, טראומטית ומודחקת שמיעטו לדבר עליה במשך שנים רבות וגם בקרב הדורות הבאים. אפילו באומנות הישראלית על כל זרמיה וסגנונותיה כמעט שלא תמצאו ביטוי לנושא, או ודאי שלא בהיקף שהיינו מצפים לו כתגובה לאירוע כה מטלטל. ״העבודה על התערוכה התחילה מריק ומשתיקה גדולה״ אומרת עפרה ברעם, אוצרת התערוכה ומנהלת בית שטורמן. מתוך המורכבות הגדולה; רגשית, אישית-וחברתית, היסטורית, ובתוך המעורבות העמוקה שלנו בסביבה בה אנו חיים, אתם יכולים לתאר לעצמכם שהעבודה על התערוכה החלה כבר לפני שנים רבות התנהלה בעדינות ובמתינות עד שבשלו התנאים להצגתה. אין לנו ספק שגם למציאות העכשווית יש קשר ישיר למועד עלייתה של התערוכה.
6. מה מחכה לנו בתערוכה?אנחנו מאמינים שלאומנות יש סגולות של איחוי וריפוי, ויש לה את הכוח לסייע בהבנה, בעיבוד ובהכלה של נושאים מורכבים שהשכל מתקשה לפעמים למצוא בהם צידוק, היגיון. הפילוג היא תערוכה קבוצתית בהשתתפות 15 אומנים ישראליים מובילים מהתנועה הקיבוצית ומחוצה לה, אשר מציגים עבודות קיימות המתקשרות לנושא או עבודות שנוצרו במיוחד עבור התערוכה. האומנים המשתתפים בתערוכה: ורדי בוברוב / הדר גד / אפרת גל-נור / יאיר גרבוז / מלי דה-קאלו / מירב הימן / יעקב חפץ / טליה ימיני / אילת כרמי / נירה לב / הראל לוז / משה מירסקי / סתיו רוזנטל / גיא רז מיכל שכנאי.
לצד עבודות האומנות, מוצגים בתערוכה חומרי מקור שייחשפו לראשונה מארכיוני עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד, וכן מוקם ארכיון עדויות אישיות בנושא הפילוג אשר ייפתח בעתיד לקהל הרחב לצורכי חקר, מחקר ולימוד. אנחנו מזמינים את המבקרים למלא דף-עד ולספר בו סיפור, חלום, או חוויה אישית שלהם מתקופת הפילוג.
7. אחרון חביב – מתי אפשר לבקר??התערוכה פתוחה לקהל! שעות הפתיחה בימים א-ה 15:00-09:00, שישי 13:00-11:00, שבת 15:00-11:00
לביקורי קבוצות ולתיאום סיורים מודרכים אנא צרו איתנו קשר בטלפון 04-6486328, או באימייל – לחצו כאן.
