נולד ב-17/04/1951 – י"א בניסן תשי"א.
נפל ב – 04/09/1970 – ג' אלול תש"ל

אמיר, בנם בכורם של שלמה ותמה, נולד ביום י"א בניסן תשי"א (17.4.1951) בקיבוץ עין-חרוד (מאוחד). את חינוכו היסודי והתיכוני קיבל בקיבוץ. במסגרת חברת הילדים היה פעיל מאוד בהקמת מועדון הטיסנים; הוא השקיע הרבה זמן, דמיון ומרץ בתחביב שלו – הרכבת טיסנים למיניהם.

חבריו ספרו כי לא קל היה להתקשר אליו, שכן מלבד עקשנותו היה גם ביישן ומסוגר בפני עצמו. אבל הם אהבוהו והתקשרו אליו בזכות חוש ההומור שלו – חוש הומור ספונטאני ובלתי רגיל.
בימים שבין כיתה י"ב לבין מועד הגיוס לצבא, נכנס כל אחד מחבריו לענף מענפי המשק והוא נכנס לשלחין. הוא עבד בענף הכותנה והתקשר מאד אליו וגם זכה לעבוד בקטפת. הוא השתקע כל כך בעבודה, עד כדי ויתור על חופשה לפני הגיוס. בסוף אוקטובר 1969 גויס לצה"ל ונתקבל לקורס טיס. לאחר שהופסק הקורס, הוצב לחיל השריון. השקט הנפשי שלו וחוש ההומור, הם-הם שעמדו לו באכזבה עקב הפסקת הקורס ובזכותם יכול להמשיך בשירותו. בטירונות ובקורס בחיל השריון לא נשמעה תלונה מפיו ונראה עליו שהגיע לידי סיפוק ושביעות רצון. הוא חש את המכונה ואת קרביה והבין, כביכול, ל"נפש" הטנק. למרות שבתחילה עדיין המשיך לקרוא חוברות חיל-האויר, התעסק בדגמי מטוסים והיה מתמסר לצילומי-נוף, הרי בתקופה האחרונה לשירותו, התחיל להתעניין בספרות מקצועית על השריון ועל הטנקים. הזדהותו עם החיל ועם היחידה התבטאה במסירות ובשלמות אשר בה מילא את כל המשימות.
אמיר היה אומר: "ביטחו בטנק הפטון, שהיה טנק מתקדם ומוגן, ואל תחששו לי". גם סבתא עטרה, כאשר נפרדה ממנו לפני לכתו לצבא אמרה: "אמיר ילך לצבא ויחזור בשלום", אך זה לא קרה.
ביום ג' באלול תש"ל (4.9.1970), נפל בעלות הטנק שלו על מוקש בסביבות האגם המר.

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ עין-חרוד (מאוחד).

קישור לאמיר ברין באתר יזכור: http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=92709