יהושע חנקין “גואל האדמות”

26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945
יהושע חנְקין איש הציונות המעשית, כונה גואל אדמות העמק, משום שעסק ברכישה של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. נולד באוקראינה בדצמבר 1864. אביו בשונה מרוב היהודים עסק בחקלאות ואף היה מעורב בחוגי ההשכלה, מה שהביא לכך שחנקין בן הכפר למד בגימנסיה של העיר הסמוכה. כשחנקין היה בן שש-עשרה פרצו פרעות “סופות בנגב” ועקב כך הצטרפה המשפחה לחובבי ציון. בחורף 1882 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה ביפו. המשפחה עקרה לראשון לציון ויחד עם איכרי המושבה האחרים עסקו בחקלאות. לאחר סכסוך עם פקידי הברון עקרו לגדרה שלא הייתה בניהול אנשי הברון ושם גם נשא חנקין את אולגה לבית בלקינד לאשה. חנקין חוזר ליפו ומחליט כי עיסוקו יהיה גאולת קרקעות עבור התיישבות חקלאית עברית. בשנת 1889 חנקין מסכם את עסקת קנייה של אדמות חירבת דוראן (שם הוקמה רחובות), עם בוטרוס רוק נוצרי מיפו. הכסף לרכישת הקרקע אמור להגיע מ”אגודת האלף” שבמינסק ואולם כשהכסף לא מגיע, חנקין ממשכן את התוצרת החקלאית של משק אביו ומגייס את הכסף אותו הוא מתחייב להחזיר בזמן קצר. זמן קצר לאחר מכן מוכר את הקרקעות לחברת “מנוחה ונחלה” אשר מקימה עליה את המושבה רחובות. מכאן ואילך מעורב חנקין ברכישת אדמות רבות בכל רחבי הארץ, מאזור רביבים בדרום ועד עמק יזרעאל בצפון, בו מתבצעת הרכישה הגדולה והמשמעותית ביותר. בשנת 1891 רוכש חנקין את אדמות חדרה ומשתקע בה. בשנת 1932 התמנה חנקין למנהלה של חברת הכשרת היישוב ובמסגרת זו המשיך ברכישות קרקע נוספות.
לימים בנה חנקין בית במורדות הגלבוע מעל מעיין חרוד והכין שם חלקת קבר לו ולרעייתו אולגה. בחמישים שנות עשייה רוכש חנקין כ 600,000 דונם מאדמות הארץ. בשנת  1939 נרכשו אדמות ואדי קובאני באזור עמק חפר ובזאת תם פועלו הגדול של חנקין בגאולת האדמות.
בנובמבר 1945 נפטר חנקין ונטמן בחלקת הקבר שמעל מעיין חרוד למרגלות הגלבוע לצד קברה של אולגה רעייתו שנפטרה שנתיים לפניו.

(סמילנסקי משה , יהושע חנקין, הוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, תש”ו, ירושלים) רכישת אדמות חדרה- מפעלו הגדול השני: (מתוך הספר)

“מפעלו של חנקין בגאולת חדרה היה חדור לא רק רוח ציבורי, כי אם גם גבורה ממש… ” אזור הביצות בחדרה היה רחוק ממקום יישוב ומדרך המלך ולמקום הובילו שבילים צרים במקומות מסוכנים. “דמיונם של הערבים התחיל לארוג אגדות על דמות חנקין או “חוואג‘ה מוסה” כפי שקראו לו. רכוב על סוסתו היה טס מיפו לחדרה ומשם לטול כרם, לשכם ולקיסריה ולחיפה. וכשהיו הערבים רואים ממרחק רוכב עז וכנפי עביתו הלבנה ותלתלי שערותיו הבהירים מתבדרים באויר וסוסתו גומאת ארץ – ידעו, לאן הוא מכוון את דרכו… “

רכישת אדמות עמק יזרעאל – מפעלו הגדול מכולם (השלישי): (מתוך הספר)

“ובארץ היה אזור אחד, שכל עיני הישוב היו נתונות אליו תמיד, וכל הלבבות דפקו בחמימות, כשהזכירו את שמו. עוד מימי הישוב הראשונים, מאז התחילו עברים עוברים שוב בארץ, מירושלים, מיפו ומחיפה לטבריה ולצפת וראו בדרכם את עמק – יזרעאל, היה אזור זה כפינת קסם בעיניהם. אליו נצמדו מבטי עיניו של כל עובר דרך. וכשהיו האנשים חוזרים איש לביתו, היו מספרים בגיל ורעדה על העמק.”…
“וכששאלו את יהושע חנקין בלחש של פקפוק: כיצד? בפרוטות שלנו נפדה חמש מאות אלף דונם?… עשרה מיליון פרנק!… האין זה לעג לרש? … למה תזרה מלח על הפצעים? … התמתחו עוד יותר עצבי פניו של חנקין המתוחים תמיד. הוא הניע את ראשו לאיטו, תלתליו נעו כחיים, והוא פסק בעקשנות: לנו יהיה!”

המשא ומתן לרכישת אדמות העמק נמשך משנת 1890 ועד 1920. רוב קרקעות עמק יזרעאל נמצאות בבעלות משפחות סורסוק מבירות ומצרים, וכבר בקיץ 1890 נוסע חנקין לבירות מתיידד עם המשפחה ובוחן אפשרויות לרכישת קרקעות בעמק. בתקיעת כף מסכימה משפחת סורסוק על מכירת מאה ועשרים אלף דונם בלב העמק במחיר של עשרים פרנק לדונם והתחייבות כוללת של שנים וחצי מיליון פרנק. העסקה לא מתבצעת בסופו של דבר ואת הקרקע רוכש ארמני איש יפו שמוסיף עוד שש-מאות אלף פרנק על המחיר אותו סיכם חנקין עם הסורסוקים.
בשנת 1909 לאחר מכשולים רבים שמציבים פקידי השלטון העותומני רוכש חנקין 10,000 דונם בלב העמק בכפר פולה היא מרחביה. קניית אדמות פולה ויסוד מרחביה היו התחלת גאולת אדמות העמק. חולפות שנים, המשטר העותומני מוחלף במנדט האנגלי ובשנת 1920 שוב מגיעה השמועה לחנקין כי אדמות בעמק עומדות למכירה על ידי משפחת סורסוק ממצרים וכבר נערך חוזה עם נסיף ביי – ערבי נוצרי איש חיפה, שקונה את השטח. חנקין מגיע לחיפה ומפציר בנסיף להעביר את החוזה על שמו הפרטי ומתחייב לקנות את הקרקע במחיר 5 לא”י לדונם, בחוזה נוסף, מוסכם כי במידה והקנייה תבוטל מחוסר כסף תוחכר לו האדמה לעשר שנים ללא יכולת של הבעלים למכור אותה לצד שלישי במהלך תקופה זו.
משך תקופת המשא ומתן, עריכת החוזה ואישורו על ידי משפחת סורסוק נמשך זמן רב ובראשית 1921 מודיע חנקין לד”ר רופין כי קנה ממשפחת סורסוק שישים אלף דונם במחיר שלוש מאות אלף לירות מצריות ואף נתן דמי קדימה לרכישה.
את דמי הקדימה לרכישה לוקח חנקין ממשפחת סורסוק שבסוריה ומעבירה לאלו שבמצרים. בעל הקרקע נאות למכור ואולם קופת “הכשרת היישוב” והקרן הקיימת ריקות ושוב יוצא חנקין מצרימה ומסכם עם סורסוק כי פירעון הקנייה יהיה בתשלומים למשך שש שנים.
51,000 דונם בשני גושים נקנו בעסקה זו, הראשון – גוש נהלל במערב העמק והשני – הגדול יותר, בעמק חרוד מאדמות סורסוק שבגוש נוריס ואיל-פאר עליהם התיישבו בראשונה אנשי עין חרוד ותל יוסף, ונבנו יישובי הקבע גבע, כפר יחזקאל, בית אלפא וחפציבה. מספר שנים לאחר מכן ב1925 רוכש חנקין עוד 163 אלף דונם ובתוכם קרקעות סביב חיפה, גבעות שיך אבריק, אדמות לב העמק, ו5,000 דונם מאדמת גבעת קומי שבגוש נוריס עליהן קמו יישובי הקבע של קיבוצי עין חרוד ותל יוסף.

כתב על חנקין הד”ר רופין שהיה עד למאמציו הבלתי נלאים במלאת לו שישים:
“הרושם החיצוני הוא, כי יהושע חנקין איש שקט הוא, ומפני שדבריו מועטים הוא נראה כמוקף סודיות ומסתורין. נזיר הוא לא רק בשערו אשר מורה לא עלה עליו, כי גם בנטיותיו לפרישות ובהתרחקות מתענוגות העולם הזה. אבל מנוחה זו מדומה זו ופרישותו מהעולם היא רק קליפה חיצונית, המסתירה בחובה אש תמיד, מרץ כביר ויתרון חכמה. בשל קמצנותו במילים ובשל הסתלקותו מכל מה שאינו נוגע לעצם מפעל חייו הגיע חנקין בעבודתו להתרכזות כזו, להקדשת כל כוחותיו וכישרונותיו למטרתו היחידה בחייו. מה המקור?

כותב מנחם אושיסקין מכתב ברכה לחנקין במלאת לו שבעים וחמש:

חנקין יקירי!
ברכתי הלבבית לך ולאולגה רעייתך במלאת לך שבעים וחמש שנה.
הנה אני רואה אתכם צעירים, כמו בעת הפגישה הראשונה שלנו, ביום פורים, בדיוק לפני יובל שנה – ואולגה מתרגזת על הפסימיזם של אחד העם… הרבה מים ירדו מן הירדן לים המלח והרבה דם יהודי נשפך בכל קצוי תבל, וגם בארצנו אנו. ובכל אנחנו חיים, חולמים סובלים, בונים וגואלים. ואתם מראשי הגואלים, עד מאה ועשרים שנה – עד שתקיים את כל התכנית שלך: לגאול אדמת ארצנו מדן ועד באר שבע.
היו שניכם ברוכים.

שלך,
מ. אושיסקין
ט”ו כסל”ו תש”א