קיבוץ – מיכה בר-עם. צילומים: 1983-1953
מיכה בר-עם נולד לפחות שלוש פעמים: כאדם – בברלין (1930), כארץ-ישראלי – עם עלייתו לארץ (1936) וכצלם – בקיבוץ גשר הזיו (1953).
בר-עם בן ה-88, חתן פרס ישראל (2000) ידוע, בעיקר, בתצלומים של חיי יומיום ושל מלחמות, כחלק מרצף החיים בארץ. התערוכה הנוכחית פורשת את תצלומי בראשית של בר-עם, לצד המשך מהלך תיעוד הקיבוץ לאחר עזיבתו, תצלומים המהווים "נקודת מוצא" או "מערכת צירים", להבנת קריירת הצילום שלו. כמרבית צלמי הקיבוץ שלאחר קום המדינה, גם בר-עם, צלם אוטודידקט, החל את דרכו בחדר חושך קטן וטחוב במחסן צדדי. אילו נשאר בקיבוץ, אפשר שהיה נעלם או נשכח, כרבים מאותם צלמים, אך משבחר לעזוב ולהתחיל לצלם חיי יומיום, בהם גם את מלחמות ישראל מאז מבצע קדש (1956), מעניין לבחון כיצד הופך סגנונו המופשט והנאיבי, שראשיתו בקיבוץ, לצילום תיעודי, מעורב ופוליטי, החוזר ומשפיע על תצלומי הקיבוץ המאוחרים שלו.
התערוכה מלווה בספר בעיצוב יוסי ג'יברי המאגד כ-200 צילומים, ובו מאמרים מאת מוקי צור, יעל נאמן וגיא רז.
